שרון בן חיים חושף תוכנית העבודה של ארגוני הגברים עם ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט לתיקונים בבתי המשפט למשפחה 2013

שרון בן חיים חושף תוכנית העבודה של ארגוני הגברים עם ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט לתיקונים בבתי המשפט למשפחה 2013

 

יועמ"ש הנהלת בתיהמ"ש

עו"ד ברק לייזר

לאור הפליית האבות בבתי המשפט למשפחה, בפגישה שקיים ברק לייזר עם נציגי ארגוני הגברים, ביוזמת שרון בן חיים, גיא שמיר ויעקב בן יששכר, גובשה תוכנית עבודה הכוללת 34 נושאים.  התוכנית הועברה לשר המשפטים, יעקב נאמן, אשר העבירה לארגוני הנשים.

1.    דיני ראיות – להוציא חוזר שאין לוותר על פקודת הראיות, ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן לסטות מדיני ראיות.

2.    פסקי דין ללא משפט וללא הוכחות.  שופטים מסוימים נותנים פסקי דין "כרעם ביום בהיר", אפילו מבלי שנקבע דיון להוכחות, במיוחד במשמורת.  מבקשים סטטיסטיקה – וכלי מעקב עם מתן פסק דין – האם נקבע להוכחות ונשמעו ראיות.

3.     מינויי שופטות פמיניסטיות-רדיקליות:  זה גורם לערעורים ותלונות נתל"ש – הן עסוקות כל היום לכתוב תשובות לנתל"ש.  צי שיש לה רקע שאיננו נייטרלי בין גברים לנשים אין מקומה בבימ"ש למשפחה – ראו מקרה מקייס שגרמה אלפי תלונות והפגנות. כנ"ל לגבי תמר סנונית פורר שאומרת במפורש שכל מטרתה להתברג בעמדות כוח על מנת לפסוק לטובת נשים, ובהיותה רשמת פגעה בגברים רבים.

4.    מבקשים ניוד שופטים לא מתאימים לבתי משפט אחרים – לא משפחה.

5.     זימון עדים – עלות יקרה מידי לזמן עדים:  אספרנצה אלון 1,000 ₪ לעד!  הזמנת עד בתביעות קטנות 200 ₪.

6.    אורך התיקים – 3 עד 6 שנים.  אין צורך בקדם משפט.  לקבוע את הקדם הראשון ואת מועד הסיום (הוכחות) כבר ביום פתיחת התיק – תוך 6 חודשים,  או בארה"ב rocket docket.

7.    בקשות של נשים מייד – של גברים נסחבות חודשים.  זו ממש שערוריה.  כשאישה מבקשת הגדלת מזונות או צווי מניעה או הרחקה הצווים ניתנים מייד או תוך שבוע.  כשגבר מבקש הפחתת מזונות או הרחבת ראייה, מקבלים החלטה בפיתקית "יידון בקדם משפט" שנקבע לעוד 6 חודשים.    מבקשים סטטיסטיקה וכלי מעקב כמה שמן לוקח להחליט בבקשות נשים וכמה זמן בבקשות גברים.

8.     תצהירים – קושי לייצוג עצמי – להסתפק בהצהרה של בעל הדין.  בין כה וכה הבקשות והתצהירים חוזרים על עצמם.  ראו בימ"ש פדרלי:  די בהצהרה עצמית.  יש לאפשר לפקידי בית המשפט לזהות את המצהיר ולאמת חתימות לתצהיר – בחינם.

9.     טפסים – אין מספיק דוגמאות והנחיות בבית המשפט או באתר.  להעלות לאתר טפסים מכול מיני סוגים:  כתבי תביעה, בקשות להפחתת מזונות, בקשות לסעד זמני, בקשות ביזיון.  להוציא קול קורא לעורכי דין למסור דוגמאות לכתבי טענות "באדיבות עו"ד כך וכך" (ללא שמות או נתונים מזהים) כמו שהם מוסרים למאגרים בתשלום נבו ולו-דאטא, ולהעלות לאתר בית המשפט.  לבדוק מייד כיצד קורה שהמאגרים בתשלום מפרסמים כתבי טענות לדוגמא עם תעודות זהות.

10.     מאגר חקיקה ופסיקה –  לא נגיש לציבור.  הציבור לא יודע מהו החוק ומה הפסיקה בדיני משפחה.  להעלות את החקיקה והפסיקות הרלבנטיות, מפולחות לפי נושאים ולא לפי שופטים, במקום אחד – אולי בשיתוף השר האחראי להנגשת מידע.

11.     יותר מידי תביעות למשפחה אחת.  לרכז את כל עילות התביעה בתביעה אחת.  תביעה לישוב סכסוך ובה כל העילות:  מזונות, משמורת, רכוש.  נכון שתקנות סדר דין אזרחי דורשות כתה טענות לכל תביעה.  שופטים מסויימים ניצלו זו לדרוש כתב טענות למשמורת מהאישה, כתב תצולב מהגבר למשמורת, ועוד כתב תביעה להסדרי ראייה.  מדובר בכפילויות מיותרות.  עד שישונו התקנות, ניתן לרכז את כל התביעות דרך כתב תביעה אחד ליישוב סכסוך.

12.    מעמד צד אחד – לחייב קבלת עמדת הצד שכנגד מראש ולהודיע מהי לבית המשפט.

13.   אלימות – לחייב בפוליגרף  להנפיק הצהרת פרטים העוקבת אחר "כלי המסוכנות".  טענות האלימות במשפחה נטענות ללא ראיות וגם בדר"כ ללא עדים.  ישנם כלי מסוכנות (של המב"ן, של אורלי אינס, והכלי האובייקטיבי).  יש להכין "הרצאת פרטים" שתחייב את מי שמתלונן על אלימות למלא הטופס ובו שאלות העוקבות אחר "כלי המסוכנות".  כך יוכל בית המשפט עצמו לנפות טענות בעלמא- או טענות ללא עבר של אלימות, או כאלה שאין בהן שום בדל של ראייה.  אם תהיה שם שאלה "האם אתה מוכן להיחקר בפוליגרף", מן הסתם זה ירתיע תלונות שווא.

14.     פטור מאגרה – נשים מקבלות בו ביום.  גברים אחרי חודשים.

הרשמות עירוב מיותר של הפרקליטות גוזל זמן.  אין צורך להזמין מהפרקליטות "תגובה", כאשר מדובר באגרות של 500 ₪.  רק העלות בפרקליטות של הזמן האנושי, הקלדת המסמכים, יצור תגובה ועלות המשלוח איננה שווה את  העיסוק המיותר.

גם כשלגבר יש תעודת סיוע עדיין הרשמת מבקשת תגובת פרקליטות.

הפרקליטות עונה שאין צורך להטריד אותה בתגובות אלה, והרשמות ממשיכות לעשות זאת כי זה מייצר חודש עד 4 חודשים של עיכובים לגבר.

15.    מבקשים סטטיסטיקה וכלי מערב מפולח מגדרית, תוך כמה זמן נשים מקבלות פטור ותוך כמה זמן גברים מקבלים פטור או החלטה דחייה.

16.   פטור מאגרה לנשים על בסיס תעודת סיוע.  נשים מקבלות תעודת סיוע מהלשכה לסיוע משפטי גם מבלי שנבדקת זכאותן.  על תעושה שמציגה אישה, הרשמות נותנות פטור בו ביום.

הלשכה לסיוע הודתה שבשנים האחרון היא בכלל לא בדקה את זכאות האישה, אלא את זכאות הקטין "מבחן זכאות הקטין".  זהו מבחן שלא כתוב בשום חוק. כמו כן, כאשר אישה מבקשת סיוע במסלול של "חשש לאלימות" גם אז לא נבדקת הכנסתה,והתעודה מוגשת גם לתיקי המשמרת, רכוש. מזונות.  הרשמות לא יודעות שלמעשה התעודה מעידה על העדר הכנסות לקטין – ולא לאישה.

להערכתנו אלפי נשים קיבלו פטור על בסיס מצג שוור שקרי של תעודת זכות לקטין, ולא לאישה.

יש לעבור על כל תעודות הפטור מ 7 השנים האחרונות, ולבדוק עם הלשכה לסיוע מי נבדק:  האישה או הקטין, ולדרוש החזרת כל האגרות שלא ניגבו מנשים לקופת המדינה.

יש להוסיף לבקשה לפטור הסטנדרטית שאלות מדוייקות:  "אם מוגשת תעודת סיוע משפטי – זכאותו של מי נבדקה?"

17.   החלטות ופסקי דין לא מועברות לצדדים

פקס או מייל על כל החלטה.  גם עורכי דין לא מקבלים את כל ההחלטות, וכאשר גבר לא מיוצג, בכלל איננו מקבל מבית המשפט שום דבר.

יש לשלוח פקס או מייל על כל החלטה, גם לבעלי דין לא מיוצגים.

עורכי דין של נשים מגישות בקשות מבלי לשלוח לצד השני.  יש לחייב את עורכי הדין או בעלי דין בייצוג עצמי לצרף הצהרה למי נשלח עותק – וכיצד.

18.   הוצאות – כל אישה שתובעת מזונות מקבלת הוצאות גם כאשר היא מפריזה, וכך הגבר חייב לגשת למשפט, והוא תמיד ישלם הוצאות.  כנ"ל במשמורת.  אין מנצח ומפסיד.

מבקשים סטטיסטיקה וכלי מעקב מפולח מגדרית – כמה הוצאות נפסקות לטובת נשים (בסכום ובסוג התיקים), כך שבסוף השנה נדע כמה הוצאות פסק כל שופט לכל הנשים, ולכל הגברים.

להזמין מחקר מעקב למשל כמה כסף ביקשה האישה, כמה קיבלה, ומה ההוצאות שנפסקו לה.

19.   עירבון לערעורים – העירבון חוסם גברים שהם כמעט תמיד הצד המופסד מלהגיע לערעור.  לא ניתן לערער, ואין התפתחות של פסיקה בערעורים. לבטל.  לא מוצדק ולא נהוג בחו"ל.

שוב פעם, מבקשים לבדוק כמה ערעורים או בקשות רשות ערעור נסגרו בשל אי יכולת להפקיד עירבון, וכמה ערעורים ובר"ע מוגשים כל שנה שבהם כן מופקד העירבון.

20.     פקידות סעד – לחייב מי שמבקש פקידת סעד להגיש בקשה מנומקת מדוע – ולקיים שימוע עם הוכחות.

הזמנת תסקיר גורמת לעיכוב של 6 חודשים לפחות בשל רשימת המתנה.  התסקיר תמיד חסר ורשלני, ואז נדרשות עוד תסקירים.  לפעמים אפילו 20 תסקירים. כל זה מיותר שהרי את כל מה שיש להורים לספר לפק"ס, הם יכולים לספר ישירות לשופטת.

אם יחויבו השופטים לסיים תיקי משמורת תוך 6 חודשים, הם לא יבקשו "תסקירים".

שוב פעם, יש להכין ולדרוש "הרצאת פרטים" שממנה יוכל השופט להתרשם אם בכלל צריך תסקיר באמצעות הצלבת הסיפורים שהרצאת הפרטים מגלה.  היא גם תשמש צילום תמונת מצב בתחילת התיק לפני שיש מקצי שיפורים, ולפני שהאישה מתחילה לצבור תלונות שווא.

21.     פקידות סעד אינן מומחיות.  הן בסך הכול אוספות מידע.  את אותו מידע יכולים הצדדים להעיד בעצמם וביהמ"ש ישמע.

מייצר לשון הרע, ועדויות שמיעה ושקרים בחסות החוק.  בדו"ח שניט יש התייחסות לפקידות הסעד שעצם קיומן מסלים את המצב וגורם לקוטביות בין הצדדים.

22.     לא ניתן לחקור פקידות סעד.  שופטות אומרות:  אצלי לא חוקרים פקידות סעד.  להוציא חוזר שכל פקידת סעד חייבת להתייצב ולהיחקר גם בקדם משפט.  להחזיר את החקירות הנגדיות לבתי המשפט.

לא לתייק "מכתבים" של פקידת סעד או תסקירים שאינם ערוכים על פי הנוסח האחיד של פקידת הסעד, ושאינם כוללים את קורות החיים שלהן.  (גם פק"ס בתחילת דרכן, או אפילו כאלה שלא הוסמכו מתחזות להיות "מומחיות").

23.     תסקיר הוא רק חקירה – לא התערבות טיפולית.  על מנת לטפל בבן אדם צריך את הסכמתו.  סימונה שטיינמץ הודתה שהן קוראות לתוך הזמנת התסקיר גם הזמנה להתערבות טיפולית.  הצדדים רוצים הכרעות ולא "טיפולים".  על השופטים לתת את התנאים לתסקיר בנוסח אחיד.  מה בדיוק מצופה מהן לחקור, ולהבהיר שחקירה איננה הזמנה להתערבות טיפולית.

24.     הסמכה לצורך 19+68 – בית המשפט מאציל סמכויות, ונותן לפקידות הסעד להכריע.  על בית המשפט להכריע בעצמו, ולתת לפק"ס לשמש זרוע אוכפת – לא מכריעה.

יש להשיג הסכמה של שני ההורים להסמכת פקידת סעד, ויש להכין טופס הסכמה להסמכה כזו, שבו יוגדר במפורש מה מצופה ממנה (פק"ס) לעשות, מה אסור ומה מותר.  לרבות הגדרת ההסדרים שהיא אמורה לאכוף לפרטי פרטים – שזה תפקיד בית המשפט, והסנקציות על הפרות שזה בתפקיד הפק"ס, ולהשיג חתימת 2 הצדדים.

25.     הסדרי ראייה – על הנהלת בית המשפט להכין 3 מודלים על גבי טפסים:  ראייה בסיסית, ראייה מורחבת ומשמורת משותפת.  בכל מקרה יחול המודל הבסיסי – אוטומטית.  – לגוון את אפשרויות הבחירה.

26.     סעדים זמניים בשימוע – כי הזמני נמשך יותר מידי זמן.  להוציא חוזר שישתדל בית המשפט לקיים שימוע עם עדויות וחקירות גם בסעדים זמניים

27.     תוכנית לחיסכון בעלויות לצדדים

28.     מכון להכשרת שופטים – יפסקו ההכשרות ה"מגדריות" – על כל מרצה פמיניסטי יהיה מרצה "מודרני" – ההשתייכות ידועה על פי תוכן הפסיקות שאותם שופטים מייצרים

29.     דין אישי – יבוטל לאלתר – מה הנהלת בתהמש יכולה לעשות?

30.     לא נקבעות סנקציות על הפרות הסדרי ראייה

מה הנהלת בתהמש יכולה לעשות?

31.     נשים לא משלמות מזונות – מה הנהלת בתהמש יכולה לעשות?

32.     אין משוב מהציבור ואין שיתוף פעולה יחד עם הציבור – גם מגברים וגם מנשים

33.     פרוטוקולים:  צינזורים, השמטות, לא משקפים – מבוקש חוזר שעל הפרוטוקול לשקף כל מה שנאמר verbatimואפשרות לתמלול עצמי באמצעות הזמנת שירות הקלטה – די בכך ששופטים ידעו שהדיון מוקלט כדי שהם ידאגו שהפרוטוקולים יהיו משקפים

, ראו בגצ שלמה כהן נ' הועד המרכזי לשכת עוה"ד.

34.     בוררויות – לאחרונה  שופטים חברים של שופטים בדימוס משדלים בעלי דין לשכור את שירותיה החברים או הבוסים שלהם לשעבר, מבלי לתת אפשריות בחירה, מבלי ליידע מה השכר, מבלי ליידע מה סמכויות הבורר.  זהו ניגוד אינטרסים וסידור עבודה לחברים למקצוע.  להכין אוגדן עם דפי הסבר מה זה בכלל, מה האופציות, (בורר פרטי מול מכון) מה המחירים, קורות חיים של הבוררים, תעריפים, זמינות, סמכויות וכו'. ולהחתים על הסכמה מושכלת מבלי להכתיב זהות בורר.  שימו לב להחלטת הממונה על הגבלים עסקיים ביחס לתקרות מקסימום לתעריפי בוררים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.