מכרז פומבי 47-12 לגיוס והפניית מתנדבי שירות לאומי למערכת בתי המשפט

הנהלת בתי המשפט

Bring Ofir Home

שרון בן חיים פועל לביטול גיוס מתנדבות השירות הלאומי לעבודות בהנהלת בתי המשפט

לכבוד

גלית מזרחי

הנהלת בתי המשפט         galitmi@court.gov.il

הנדון:  מכרז פומבי 47-12 לגיוס והפניית מתנדבי שירות לאומי למערכת בתי המשפט

גב' מזרחי וכב' השופט שפיצר שלום,

ארגוני הגברים בישראל מבקשים הבהרות לגבי חוקיותו וכלכליותו של מכרז 47-12 לגיוס 117 מתנדבות מהשירות הלאומי לעבודה במערכת בתי המשפט כמדריכות ויועצות לבעלי דין, כאשר אנו מבינים שהמתנדבות יקבלו שכר שבין 1,500 ₪ ל 2,500 ₪, והזוכה במכרז יקבל הרבה כסף על מנת לפקח על התנדבותן. 

ראשית, נראה שהמכרז מיועד לגיוס בנות בוגרות תיכון בלבד.  מכיוון שהמכרז איננו מאפשר הזדמנות שווה לבנים ולבנות, הרי שהמכרז לוקה בהפליה על בסיס מגדרי לרעת גברים, אשר לא יזכו "לשרת" את המדינה בתוך מערכת בתי המשפט.  בנים יאלצו להמשיך לשרת את המדינה באופן המקובל בבסיסי צה"ל. 

שנית, הנהלת בתי המשפט היא מערכת כלכלית, ואין בה אופי של תרומה לרווחה.  שירות לאומי מאופיין במסגרות חינוכיות, רפואיות או שירותי רווחה.  לא נראה כי מערכת הנהלת בתי המשפט עומדת בקריטריונים אלו.  למעשה, מסתמן כי הנהלת בתי המשפט מנסה לנצל כוח עבודה זול, וגם נטול כישורים משפטיים להאדיר עצמה כמי ש"מעניקה" לציבור שירותי יעוץ. 

שלישית, הפניית מתנדבות להנהלת בתי המשפט באה על חשבון סיוע כוח אדם במקומות שהן כן יכולות לתרום, כגון בתי חולים, שם לאחיות יש מצוקת משמרות.  בהנהלת בתי המשפט אין להן מה לתרום, מכיוון שפרט לתעודת בגרות, אין למתנדבות ידע משפטי.

רביעית, אילו באמת רצתה הנהלת בתי המשפט להציב בבתי המשפט מתנדבים שיסייעו לאזרחים בנפתולי הבירוקרטיה המשפטית, ההנהלה יכלה לעשות זאת באמצעות סטודנטים למשפטים או עורכי דין בתחילת דרכם (בשכר של 4,500 ₪ לחודש), פרסום החוקים שיהיו נגישים לציבור בחינם (ולא דרך חברות כמו נבו ותקדין), ופרסום טפסים לשימוש עצמי (טפסי כתבי תביעה, בקשות שונות, למשל לזימון עדים, לגילוי מסמכים וכו'). 

חמישית וזה העיקר, נראה שמישהו מנסה להתעשר כלכלית על חשבון המתנדבות.  לא הצלחנו להבין מהמכרז כמה כסף מוכנה הנהלת בתי המשפט לשלם עבור החברה שתגייס ותפנה מתנדבות.  הרי אם בסופו של יום ישולם עבור כל מתנדבת סכום לחברה הזוכה במכרז השווה לשכר מינימום, בנוסף לכך שכל מתנדבת מקבלת 1,500 ₪ (אם גרה בביתה) או 2,500 ₪ אם גרה מחוץ לבית), היכן ההיגיון הכלכלי, ומדוע הנהלת בתי המשפט צריכה לשפוך כסף על ניהול כוח אדם (חסר ניסיון וכישורים) המוקצה לה בחינם,  כאשר ניתן לקבל סטודנטים למשפטים שיעבדו בחינם, אך ורק לשם צבירת ניסיון מקצועי והעשרת קורות החיים. 

לסיכום נבקש לדעת מה החוקיות של המכרז, באשר מלכתחילה גברים אינם יכולים ליהנות ממנו, מה ההצדקה לגזול את בנות השירות הלאומי ממסגרות הרפואה, חינוך ורווחה, וכמה כסף עבור כל מתנדבת מוכנה הנהלת בתי המשפט לשלם תמורת שירותי "גיוס והפנייה". 

בברכה,

שרון בן-חיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.