הזמנה קריאת קדיש על האבהות בישראל באונ' בר אילן 2013

הזמנה קריאת קדיש על האבהות בישראל באונ' בר אילן 2013

   

שרון בן חיים מזמין את גברי ישראל לטקס קריאת קדיש ואשכבה לאבהות בישראל שיתקיים בין השעות 14:30 עד 15:30 ב 15/1/2013 בכניסה לאודיטוריום מינץ באוניברסיטת בר אילן  שעה לפני פתיחת   הועידה השנתית העשירית לענייני נשים, משפחה ומשפט בישראל בחסות רות הלפרין קדרי וחברותיה.

ארגוני אבות

אונ' בר אילן

נא להגיע עם נרות זיכרון וספרי קדיש.

השנה עורכת רות הלפרין קדרי את ועידת הנשים לענייני משפט ב 15/1/2012 באודיטוריום מינץ בבר אילן בין השעות 15:30 עד 19:45.  רות הלפרין קדרי מסרבת להפנים שעל הגברים והנשים לעבוד ביחד כדי להפוך את תהליך הגירושין קליל, נעים ושוויוני.  כבכל שנה היא שוקדת על דרכים חדשות להטיל גזירות על הגברים מהם מתגרשות הנשים, ולהטיל את האשמה על גברים.  בשנה שעברה היא הביאה את הפרופסורית האוסטרלית שאומרת שהאונה הימנית של המוח של גברים לא מפרישה נוירונים.  השנה בתוכנית ללמד את הנשים איך לתבועבנזיקין את הגברים.

מדוע חשוב להגיע?

אחרי שבשנה האחרונה טענו ארגוני הנשים שביטול חזקת הגיל הרך יוביל לריבוי התדינויות, השנה זה בדיוק מה שמרכז רקמן מתכנן: איך להרבות התדיינויות דרך דיני הנזיקין. בחו"ל בכלל לא מקובל שנשים תובעות גברים בנזיקין על לשון הרע.  בישראל, בנזיקין בדיני משפחה, שופטים פוסקים פי 40 ופי 50 ממה שהיה נפסק בתביעה אזרחית רגילה בין שני אזרחים זרים זה לזה, וחמור מכך, בין בני זוג אין התיישנות, כך שהאישה יכולה לתבוע על קללות, העלבות, וכל דבר שקרה לפני 20 שנים או 30 וכידוע בבית המשפט למשפחה, נשים לא זקוקות לראיות או לעדים.  זהו בפירוש ניסיון להשתלט על מחצית הנכסים הזוגיים של הגבר באמצעות תלונות שווא אזרחיות רק שהפעם תלונות השווא הללו נקראות דיני נזיקין.

דוגמאות לתביעות נזיקין

אספרצה אלון פסקה לאישה 20,000 ₪ על כל סטירת לחי שהתרחשה לפני 25 שנים, ו 100,000 ₪ על משיכה בשערות גם כן מלפני 25 שנים, ולך תוכיח שהגבר לא נתן סטירה לאישה לפני 25 שנים.  עוד מאספרנצה:  אישה ערבייה שחותנה בשידוכין, כשבעלה ניסה לקיים איתה יחסי מין, טענתה היא נגעלת מריחם של גברים.  אלון פסקה כי גברים חייבים לתת לנשים מפרט מלא של כל ההיסטוריה האישית, אינטימית ורפואית שלהם, שאם לו כן זו "הפרת חוזה", ופסקה סך שערורייתי של 180,000 ₪.

מירה דהן:  הבעל כתב באינטרנט שאשתו לא נותנת לו את הילדים בגלל בצע כסף, מבלי לנקוב בשמה.  האישה טענה שזה לשון הרע כי היא מוצגת כסחטנית.  הסכום?  35,000?

 

שפרה גליק:  החליטה שגבר ישלם לאשתו 450,000 ₪, בגלל  שאשתו (החרדית) טענה שהוא  "הכריח אותה לעשות קרחת, אמר לה ללכת אחריו, ואילץ אותה להיות תלויה בו בכל הוצאה".

גאולה לוין:  מוסלמי התגרש מאשתו אחרי שגנבה לו כסף, הגישה תלונות במשטרה, וניתקה אותו מילדיו.  האישה טענה שלא רצתה להתגרש ורצתה פיצויים.   גאולה לוין נתנה לה 85,000 ₪:  " כפיית הגירושין מהווה פגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי של האישה. היא פוגעת בחופש הבחירה וחופש הפעולה שלה כיצור חופשי. היא מפקיעה ממנה את הזכות לטוות את סיפור חייה ולממש את העדפותיה. ואין המדובר בזכות הבחירה בעניין של מה בכך. התרת קשר נישואין ופירוק התא המשפחתי הוא עניין גורלי. הוא מעצב את מציאות חייו של האדם ומציאות החיים של ילדיו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.